רשות מקרקעי ישראל (המחליפה את מנהל מקרקעי ישראל), פועלת מה-1/3/2013, והיא שואפת לשתי מטרות עיקריות – מניעת ריכוזיות באחזקות קרקעות, וניהול קרקעות המדינה לטובת הציבור ולשם פיתוח המדינה, בתוך כך שמירה ואיזון בין קרקעות קיימות לבין שמירת עתודות לדורות הבאים. הרשות מנהלת כ-93% מהקרקעות בישראל, ויתר הקרקעות הן בבעלות פרטית. כמו כן, על פי חוק, רשות מקרקעי ישראל אינה רשאית להעביר את בעלות הקרקעות לקונים, אלא רק להשכיר אותן, מכאן שהבעלות נשארת תמיד בידי המדינה. כך ש"שוכר" הנכס חייב בתשלומים עבור פעולות שונות שהוא מבצע בנכס, והוא גם חייב לקבל את אישור הרשות לביצוען. גם עבור הרשות לבצע את הפעולה נגבה תשלום (דמי היתר).
הרשות למקרקעי ישראל היא האחראית על ביצוע השומות לנכסים – שמאי מטעמה אחראי על חוות דעת מקצועית, ועל פיה נשלחת דרישת תשלום לבעל הנכס עבור שירותים שונים, כמו, תוספות בנייה, דמי חכירה, דמי שימוש ועוד. בנוסף לתשלומים אלה, גובה הרשות גם דמי היתר. השומה ניתנת לערעור על ידי בעל הנכס – ניתן לבצע שומה באופן פרטי אצל שמאי מקרקעין, ולהגיש את תוצאותיה כערעור על השומה הראשונה. ההכרעה בנושא תינתן על ידי עורך דין העוסק בענייני מקרקעין, שמאי ממשלתי ושמאי מכריע.
במידה ומתקבלת אצל בעל הנכס בקשה תשלום לרמ"י בגין דמי היתר, הכוונה היא לרשות לשימוש בנכס בצורה אחרת מייעודה המקורי (תוספת בנייה, שינוי ניצול הקרקע או פיצול המגרש). כיוון שמדובר בסכומים לא מבוטלים, חשוב להתייעץ עם שמאי מקרקעין בכל פעולה מול רשות מקרקעי ישראל. התייעצות זו תוכל להפחית מתשלום דמי ההיתר, באמצעות הגשת שומה נגדית.
מקרה מסוים בו ניתן להעזר בשמאי מקרקעין על מנת להפחית את תשלום לרמ"י – המסים לרשות, מתייחס להיטל ההשבחה הנדרש בעל נכס לשלם עבור תוספת בנייה בשטחו – דמי ההיתר נגבים מבעל הנכס עבור תוספת בנייה שהוא מבצע. במקרה זה, ייתכן ויידרש בעל הנכס לשלם את דמי ההיתר לרשות מקרקעי ישראל, ובנוסף, ישלם לועדה המקומית גם דמי השבחה עבור התוספת.
בעלי נכסים רבים סופגים את הדרישה לתשלום, ומעדיפים שלא להתעמק בנושא, אך על פי חוק, זכאים בעלי הנכסים להחזר מהרשות עבור חלק מהיטל ההשבחה! ההחזר נובע מכך שבעל הנכס הוא אינו הבעלים הממשי של הנכס, אלא רק שוכר (בהתאם לחוק האוסר מכירת הקרקעות), ולכן לא נהנה מתוספת הבנייה כפי שבעל הנכס הממשי נהנה ממנה. במקרה כזה, פנייה אל שמאי מקרקעין תחסוך לבעל הנכס עלויות מיותרות.